בלוג חדש בוורדפרס בעברית

לפני כמה ימים כתבתי פוסט על כניסת עסקים לטוויטר, בו ציינתי מספר עסקים, בינהם משק צוריאל שעושים שימוש במדיה החדשה הזאת. מטרת הפוסט היתה לעורר דיון על טוויטר ככלי שיווקי, מעבר להייפ.

אבל כנראה שמשהו שכתבתי שם הביא למשק צוריאל את הסעיף, ובמקום לשחוט עז ולהרגע, הם ירו תגובה מעניינת לפוסט הזה. מכיוון שהנושא קרוב לליבי, ואני צרכן כבד של מוצרי חלב, החלטתי לענות לתגובה הזאת באופן פרטני.

נתחיל מההערות הלא עניינות.

אנחנו בוחנים איך אנחנו רוצים לעבוד עם הכלי הזה – לא לפי איך שקבעו שנכון מספר אנשים שלקחו בעלות על המדיות החברתיות בארץ (הכל באהבה). אנחנו גם מבינים קהילה מהי – ומנסים וטועים בדרך – אבל עושים.

אכן יזמות חברתית לשמה. לא לקחתי בעלות על המדיה החברתית בארץ, ואינני מכיר אחרים שעשו זאת. אם ביקורת על קמפיין כזה או אחר משמעו לקיחת בעלות – אז כן – יש לי דעות ברורות לכאן או לכאן, כמו גם בבלוג שלי באנגלית ובשיחות פנים אל פנים. ואם אתם מבינים מהי קהילה, הדבר האחרון לעשות הוא לתקוף אנשים שחושבים שיש מקום לשאול האם השקעת הזמן הגיונית במדיום הזה למותג שלכם. תתיחסו לזה כעצה חינם במקום תקיפה.

ואם מישהו לא מסוגל לראות איך אנחנו עובדים בטוויטר כי זה "ככ לא נכון" "ככ לא סושיאל מדיה 2009″ ,טוויטר המציאו כפתור גאוני שיחסוך את הזוועות ואת עגמת הנפש – unfollow

הפאסיביות אגרסיביות חוזרת. עוקבים אחריכם כדי לראות איך אתם מנצלים את המדיה החדשה הזאת. ותאמינו לי שיש לא מעט זוועות בתחום – ואכן הפסקתי לעקוב אחרי חלקם.

אין נכון או לא נכון, יש השתתפות.

אוקיי- זה פשוט לא נכון (מצטער הייתי חייב ) – יש דוגמאות על גבי דוגמאות שהשתתפות לא רק לא תרמה למותגים אלא פגעה בהם אנושות. אחד מהשטויות הגדולות ביותר של המדיה החברתית היא שהעיקר להיות שם. אני אישית פשוט לא מסכים עם זה – הכל תלוי במה אתה מנסה להשיג ואיך הארגון שלך יכול להתמודד עם חשיפה ושיחה ישירה עם צרכנים. התגובות האחרונות של משק צוריאל מעמידות בסימן שאלה את היכולת שלכם להתמודד עם שיחה כנה.

אבל בואו נדבר תכלס- האם טוויטר מתאים לכל מותג?

על פי נתוני קומסקור האחרונים יש בארץ 50,000 משתמשי טוויטר. ע"פ נילסן,  בארה"ב 60% מהמשתמשים אינם חוזרים יותר לאחר חודש שימוש בטוויטר. נגיד שבארץ אנחנו קולטים לאט יותר, ו – 50% פעילים – מוביל אותנו ל 25,000 איש בישראל שפעילים בצורה כזו או אחרת. דמוגרפיה של משתמשי טוויטר נעה בין גילאי 24-35. ואלוהים יודע כמה מהם רגישים למוצרי חלב.

אז, המקסימום חשיפה שיש למשק צוריאל בטוויטר הוא 25,000 איש, אם כולם יעקבו אחריהם, יקראו את הטוויטים שלהם, וממש ממש ישימו לב אליהם. לשם השוואה, זה פרומיל מהתעבורה בתפוז. האם זה באמת המדיום היעיל ביותר בשביל מותגים כאלה?

בנוסף, כדי שמישהו יקרא את התכנים של משק צוריאל הם צריכים להיות מעניינים. אני מאוד אשמח לדעת מהו עולם התוכן של משק צוריאל (באמת לא בציניות).  וגם אז – עדיין אני לא בטוח שטוויטר הוא הכלי לקחת בעלות על עולם התוכן הזה, במיוחד אם משווים את זה לבלוג לדוגמה, בו ניתן להכניס יותר תוכן, או שימוש בקהילות קיימות באתרים מובילים אחרים.

כיוונים אחרים

אולם, יש כמה כיוונים שכל מותג יכול להרוויח מהם. כמובן שכדאי לנטר את טוויטר כדי לראות אם תוקפים את המותג שלך ועל מנת לענות בזריזות. אולם, לדעתי-שאינה-לוקחת-שום-בעלות-על-כלום-בקושי-את-הרכב-אני-לוקח-לשטיפה שילוב של טוויטר בקמפיין בפלטפרומות שונות יכול לגרום לכך שהוא יוסיף לתמהיל השיווקי, מעבר ללהיות דבר מגניב.

מילות סיכום

אני מסכים לחלוטין עם משק צוריאל – אין נכון ולא נכון, ויצירתיות היא המפתח להכל. כאיש שיווק, האמונה הבסיסית שלי היא שפעילויות בכלים חברתיים צריכים להיות מותאמים למותג, מדיה, ועולם התוכן – וזה האתגר האמיתי. כמו כן אני לא מאמין באופן דתי שכל מותג חייב להיות שם מיד. ולבסוף – חברים, אם אתם מעורבים במדיה חברתית זה אומר שאנשים ידברו ישירות אליכם ולאו דווקא יאהבו את מה שאתם עושים. או כמו שאומרים אצלנו

If you can't stand the heat, don't start to tweet…